חינוך דמוקרטי? איפה זה בכלל? אני בוגרת המכון לחינוך דמוקרטי , סיימתי לימודים בשנת 2009 , אני הבחורה הערבייה היחידה בשנתון שלי במסלול היסטוריה וספרות וכמו כן הבחורה הצעירה המיוחדת שהתחברה לכולם ובעיקר ל" חינוך הדמוקרטי" שסחף אותי לסוף העולם
פרלמנט הנציגים הארצי ה-1 – "קהילת בתי הספר הדמוקרטיים בישראל" - תמצית
דברי פתיחה: יעל בונה-לוי
סוגייה 1: מטרות הקהילה – בדגש על פעילות פוליטית \ ציבורית
# עימנו (גבעול): חושבת שדרושה באותה וועדה פעילות של הסברה על החינוך הדמוקרטי בישראל.
# אלון כ. (הוד השרון): ישנה בעייתיות עם השם של הארגון – ניתן לחשוב שמדובר על כל בתי הספר הדמוקרטיים, למרות שלא כך המצב.
# מייק (קריית אונו): בפרלמנט בקריית-אונו עלתה בעיה עם העיסוק הפוליטי שלא בהכרח נוגע לחינוך דמוקרטי – ומאידך יכולה להיעשות פעילות מבורכת. ביה"ס לא מעוניין לקחת חלק בפעילות פוליטית אך כן עשייה וקידום של החינוך הדמוקרטי.
# תמר (שבילים): כאשר מתרחש אירוע במדינה שנוגד דמוקרטיה – יש לפעול בנידון.
# רשף (גבעול): פעילות פוליטית \ ציבורית – צריכה להישאר כמטרה שווה בין האחרות. אולי בתחילה לעבוד על נושא התדמית ובנוסף לקבל הנחייה מהפרלמנט על אופן הפעולה. חושב שהמשברים של בתי הספר השונים צריכים להיכנס כחלק מהמטרות. גבעול חושבים שאחת המטרות צריכה להיות הקמת עמותה, הקמת הארגון כגוף עצמאי.
# אייל רם (מכון): רוצה להרגיש שאנחנו כקבוצה מגובשת יחד לא רק עוסקת כל בי"ס לעצממו ובמלחמתו הפרטית – יש לעשות משהו שהוא מעבר. יש להכיר אחד את השני קודם לפני שפונים אל הציבור, ויש לעשות זאת בזהירות.
# יעל מונטנייז (ידידים \ כפ"ס): לגבי הסעיף שעוסק במעורבות חברתית-סביבתית – זוהי פעילות שהיא גם ציבורית, אך לא שנויה במחלוקת. יש לחלק במה בדיוק ניתן להתעסק ובמה עדיין לא.
# תומר (ידידים \ כפ"ס): לא ניתן להימנע מעניינים חברתיים ציבוריים (למשל בשנת הלונה פארק הראשונה – נושא הנכים). ניתן להחליט שזה נמצא כמטרה, אך דורשה החלטה של אחוזים מקולות נציגי הפרלמנט. הזמנה לארגון לבתי ספר שהם לא בהכרח מוכרזים כדמוקרטים – כמו שלכולם ולאחרים מגיע זכויות אדם.
# אלון כ. (הוד השרון): מציע להשהות את מטרות 3 ו-6 עד שנראה כיצד הארגון פועל.
# יעל ביבר (מכון): בי"ס דמורטי זה דבר פוליטי – אי אפשר לדבר על זכויות אדם ולהגיד שזה לא פוליטי. זהו גוף אופרטיבי – אבל אין מספיק עיסוק במהו בי"ס דמוקרטי. הבירור המתמיד צריך להיות אחת מהמטרות.
# לגבי ההצעה לשנות את השם ל"קהילת החינוך הדמוקרטי" והזמנת מסגרות אחרות – כבר קיים המכון לחינוך דמוקרטי שכיום כבר לא פועל לאיחוד מסגרות בתי הספר הדמוקרטיים, וחשוב כן לשמר את היוזמה שפועלת למען בתי הספר עצמם.
(המשך בדף הבא)
הצבעות:
• הכנסת המטרה – עיסוק בשאלה "מהו בי"ס דמוקרטי?".
בעד – 8, נגד – 8. ההצעה נפלה
• לאפשר לכל בי"ס ששותף למטרות "קהילת בתי הספר הדמוקרטיים" להצטרף.
בעד – 4, נגד – ויזואלי. ההצעה נפלה
• לזמן גם מסגרות שאינן שמוגדרות כחינוך דמוקרטי.
ההצעה נפלה לאחר שההצעה הקודמת נפלה גם היא.
• שמירת השם "קהילת בתי הספר הדמוקרטיים" – 11 קולות
• שינוי השם ל"קהילת החינוך הדמוקרטי" – 8 קולות
הוסכם לשמור על השם שהוצע בערד – "קהילת בתי הספר הדמוקרטיים".
• תוספת למטרה של סיוע בהקמת בתי ספר: "סיוע לבתי ספר במשבר".
בעד – ויזואלי – התקבל
• תוספת למטרות: "לעסוק בהסברה על חינוך דמוקרטי, ולשפר את המודעות והתדמית". בעד-ויזואלי – התקבל
• לא להתעסק בפעילות פוליטית שמחוץ לתחום של חינוך דמוקרטי – 1 קולות.
• להתעסק בנושאים ציבוריים לאחר אישור של רוב, ובזהירות – 9 קולות. התקבל
• השארת המטרה כשווה בין המטרות – 4 קולות.
• לדחות כעת את העיסוק במטרות ג' ו-ו' – 1 קולות.
• לקיים דיון בוועדה, ולהגיע עם תכנון הצעת פעולה לפרלמנט הבא (3.2.11) – 3 קולות.
מהי הצבעת רוב התקפה לעיסוק בנושאים ציבוריים-פוליטיים?
• פה אחד – 3 קולות.
• 60% – 3 קולות.
• 75% – 6 קולות. התקבל
• רוב רגיל – 5 קולות.
יו"ר הקהילה
הצעות:
• להוסיף עוד אדם 1 (ילד/ה) בנוסף לצוות מוביל. 11 קולות. התקבל
• רק צוות הקמה. 2 קולות
• לתת לכל מי שרוצה להצטרף לפגישות של צוות מוביל. 3 קולות
מועמדים להצטרפות לצוות הקמה –
• תמר ---- 4 קולות.
• עימנו ---- 8 קולות. נבחרה
• צוף ---- 1 קולות.
